בכל מדינה ישנם הסדרים שונים לקבלת מעמד לבני זוג שאינם אזרחים של אותה מדינה. מאמר זה יעסוק בסקירה כללית של הסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים.
הצורך להסדרת מעמד בישראל לבן זוג זר של ישראלי עולה בדרך כלל כאשר בני הזוג מתכוונים לעבור לגור בישראל, בין אם לתקופה קצרה או תקופה ארוכה יותר. לעיתים בן/בת הזוג הישראלים כבר גרים בישראל ומבקשים שבן/בת הזוג הזרים יצטרפו אליהם לגור עימם כאן בישראל. אם בן הזוג הזר אינו יהודי, אין הוא יכול לעלות לישראל לפי חוק השבות ולקבל מעמד מיידי של אזרחות, ועל כן עליו לעבור תהליך שנקרא איחוד משפחות לנשואים או חיים משותפים למי שאינם נשואים, בהתאם למצב המשפחתי של בני הזוג- אם הם נשואים או שאינם נשואים.
ישנם עוד קריטריונים רבים שיכולים להשפיע על ההליך. למשל, אם מדובר בבני זוג מאותו המין; אם הישראלי אינו אזרח אלא תושב קבע; אם לבן הזוג הזר או הישראלי יש עבר פלילי כלשהו; אם יש פער גילאים בין בני הזוג, ועוד ועוד.
ההליך הוא הליך ארוך,שנמשך בין ארבע וחצי לשבע שנים, בהתאם למצב המשפחתי של בני הזוג. פעמים רבות הוא נמשך אפילו יותר מכך, בהתאם ללשכה המטפלת בתיק. גם לאחר השלב הראשוני שמתואר כאן, ניתנת בתחילה ויזת תייר עם רשיון עבודה (ב1), שמאפשרת לבן הזוג הזר לשהות בישראל ולעבוד בה, אבל לא נותנת לו זכויות כגון קופת חולים, או ביטוח לאומי. זכויות אלו יינתנו רק בהמשך, עם שדרוג המעמד לויזת תושב ארעי (א5). רק בסיום ארבע וחצי או שבע השנים, ניתן יהיה לקבל אזרחות או תושבות קבע. זוהי הסיבה שההליך נקרא בנהלים של משרד הפנים “ההליך המדורג”, מאחר שמעמדו של בן הזוג הזר משודרג לאט לאט על לקבלת מעמד זהה לזה של בן הזוג הישראלי.
השלב הראשוני כרוך בהשגת והגשת מסמכים מרובים ובראיון, שחוזרים על עצמם מדי שנה. על אף זאת, הבדיקה הראשונית שנעשית היא הקריטית ביותר, עד למתן ויזת העבודה הראשונה, שלב שנקרא “פתיחת ההליך” באופן רשמי, ובחודשים הראשונים הללו הצעדים שנעשים והטעויות שעלולות להיעשות הם קריטיים וישפיעו על השנים הבאות של התהליך.
הליך הסדרת מעמד כזה מתחיל תמיד באיסוף שורה ארוכה של מסמכים. על מנת להגיש את הבקשה למשרד הפנים, יש צורך להגיש מסמכים רשמיים של בן/בת הזוג הזרים, מאומתים ולעיתים מתורגמים. חשוב לדעת יותר על צורת האימות של מסמכים זרים ועל התרגום המקובל על משרד הפנים על מנת למנוע הוצאות מיותרות. כמו כן, יש להגיש מסמכים שמעידים על הקשר הזוגי ומסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל. המסמכים מוגשים באופן מקוון, ולאחר מכן ייקבע תור להצגת המסמכים המקוריים. אם הכל תקין, ייקבע לאחר מכן מועד לראיון כנות הקשר.
ראיון כנות הקשר הינו חלק חשוב מאד בתהליך. הראיון הראשון הוא קריטי וחשוב להגיע אליו תוך ידיעה של מה שמצפה לכם. בראיון שני בני הזוג מופרדים זה מזה ונשאלים שאלות שונות, במטרה לראות אם התשובות שהם עונים הם זהות ואמיתיות. גם שוני קטן בין התשובות עלול לעיתים לגרור בעיות שעלולות להימשך זמן רב.
לאחר הראיון, אם בני הזוג עוברים אותו בהצלחה, תינתן סוף סוף הויזה הראשונה, מסוג ב/1, לבן הזוג הזר. אך זהו רק שלב פתיחת ההליך. גם בשנים הבאות, מדי שנה, כמה חודשים לפני סוף הויזה, צריך להגיש שוב מסמכים רבים למשרד הפנים, ולאחר מכן להגיע לראיון בלשכה הקרובה למקום המגורים של בני הזוג, על מנת לחדש ולהאריך את הויזה לשנה נוספת.
בסיום התהליך, יקבל בן הזוג הזר מעמד דומה לזה של בן הזוג הישראלי, וההליך יגיע לסיומו המוצלח.
על מנת לקרוא ביתר פירוט על שלבי התהליך, ניתן לקרוא עוד באתר משרדנו, אשר מתמחה בליווי זוגות בכל שלבי ההליך המדורג עד לקבלת אזרחות.
