כיצד מתנהל הליך פשיטת רגל בבית המשפט השלום, לחובות אשר גבוהים מ-150,000 ש”ח ומהם הדגשים שחשוב לדעת לפני שנכנסים להליך כזה? לפירוט זה, קראו את המאמר הבא. להרחבה על הנושאים השונים- ניתן לראות את הקישורים בגוף המאמר.
בקשה לחדלות פירעון תוגש על יד אדם שיש לו חובות בסכום העולה על 150,000 ש”ח -לבית המשפט השלום. בעל החובות קרוי בשפה משפטית “יחיד” בעוד מי שחבים להם כספים קרויים בשפה משפטית “נושים”.
ההליך נפתח בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים– מה שהיה קרוי בעבר “צו כינוס”. הבקשה מוגשת בטופס ארוך ובו נדרש מידע רב, בנוגע ליחיד ומשפחתו, הכנסות, הוצאות, נכסים ועוד. הבקשה אינה מוגשת ישירות לבית המשפט אלא לממונה על חדלות הפירעון (שיקרא במאמר זה “הממונה”)- שהינו גוף ממשלתי המפקח על הליכי חדלות פירעון, ובעבר היה קרוי “כונס הנכסים הרשמי”.
לאחר הגשת הבקשה, הממונה יכול לדרוש מסמכים והבהרות נוספים, ולאחר שאלו יוגשו גם הם, התיק ייפתח גם בבית המשפט, ותינתן המלצה מסודרת של הממונה ובה הוא ימליץ בין השאר על התשלום החודשי שהיחיד ישלם בתקופה הראשונה של ההליך, שיכולה להיות בין שנה וחצי לשנתיים. לקריאה נוספת על אודות התשלום החודשי וקביעתו- ראו מאמר זה של משרדנו.
לאחר שניתנת המלצת הממונה, יינתן צו לפתיחת הליכים. תאריך מתן הצו הוא חשוב, כי הוא “מותח את הקו” בנוגע לחובות: חובות שנוצרו עד לתאריך מתן הצו, יכללו בהליך חדלות הפירעון, ובסופו של ההליך- אם יסתיים בהצלחה- יימחקו. חובות שנוצרים לאחר מכן לא יוכללו ולא יימחקו. על כן, ישנה גם חובה ליחיד שלא ליצור חובות חדשים במהלך ההליך.
הצו יעכב את ההליכים כנגד היחיד, כך שהנושים לא יוכלו לפעול נגדו, וזה ייתן לו מרווח נשימה ויכולת לחיות בכבוד ולהתקיים ללא רדיפת הנושים. כמו כן, הצו ימנה נאמן להליך- שיחקור את היחיד ואת נכסיו, ויגיש בופו של דבר חוות דעת מסודרת לבית המשפט בבוא העת לתת צו לשיקום כלכלי, וכמובן הפטר. בכל בקשה שמוגשת בהליך כזה ישנם שלושה צדדים לפחות: היחיד, הנאמן, הממונה ולעיתים הנושים גם הם צד.
היחיד מחוייב להגיש דו”חות דו- חודשיים, פעם בחודשיים, אשר יפרטו את הכנסותיו ואת הוצאותיו. כל עיכוב או פיגור בהגשת הדו”חות עלול לעלות ליחיד בהארכת משך התשלומים שייקבעו בהמשך, אם השופט שדן בתיק הוא שופט קפדן, ועל כן ישנה חשיבות גדולה להגשת הדו”חות במועד ולהכנתם כראוי, וכן להקפיד על הפקדת התשלום החודשי מדי חודש בזמן.
הנאמן יערוך חקירה ליחיד, ובה הוא יישאל על הנכסים שלו, על ההכנסות וההוצאות שלו, על משפחתו ועבודתו, והוא יכול לדרוש הגשת מסמכים שיעידו על נכסים אלו.
הנאמן יגיש את תוצאות החקירה לבית המשפט בדו”ח לקראת הדיון שמועדו נקבע עוד בצו לפתיחת הליכים, בדרך כלל כשנה עד שנתיים לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. במסגרת הדו”ח הנאמן ימליץ גם על התשלום החודשי הראוי ליחיד בהמשך ההליך, במסגרת הצו לשיקום כלכלי, והממונה גם הוא יגיב להצעת הנאמן. גם ליחיד יש זכות תגובה.
במועד הדיון בצו לשיקום כלכלי, יהיו נוכחים היחיד, הממונה והנאמן. לעיתים גם הנושים מגיעים לדיון זה. זהו דיון קריטי ובו ייקבע באיזה תנאים יינתן הפטר ליחיד- ההפטר הוא הצו אשר מוחק את החובות. הסדרים אלו כוללים בדרך כלל תשלום חודשי מותאם ליכולתו של היחיד, ומימוש נכסים שיש ליחיד.
לאחר הדיון, היחיד ימשיך לשלם בהתאם לצו, וככל שיעמוד בתשלומים, יינתן לו (בסוף התקופה שנקבעה בצו) הפטר. ההפטר הינו צו שמוחק את החובות שהיו כלולים בהליך, כך שהיחיד יכול לצאת לדרך כלכלית חדשה, לפתוח דף חדש בחיים ללא חובות.
הליך פשיטת הרגל הינו הליך מורכב אשר יש לו השפעה משמעותית, נפשית וכלכלית, על חיי היחיד לתקופה ארוכה. בייצוג הולם, ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר ולעבור את ההליך בצורה קלה יותר. לייעוץ, פנו עוד היום למשרדנו.