על בני זוג שנישאו שאינם מאותו המין, חל נוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי. נוהל זה הינו נוהל שההליך הקבוע בו מקוצר משמעותית לעומת ההליך שקבוע בנוהל של בני זוג ידועים בציבור. אולם נוהל ידועים בציבור, הידוע כנוהל חיים משותפים, הוא אשר חל במקרה של זוגות מאותו המין- גם אם נישאו, עד לשנת 2016.
ההבדל העיקרי בין התהליך לזוג נשוי לזוג שאינו נשוי, אשר הנוהל העוסק בזוגות מאותו המין חל עליו, הינו אורך ההליך, שעומד על 4.5 שנים לזוג נשוי, ולעומתו, הנוהל עבור זוגות שאינם נשואים מתמשך על פני שבע שנים ויותר. הנוהל הרלוונטי לתהליך זה הינו נוהל מתן מעמד ללבני זוג של ישראלים, לרבות מאותו המין, שמספרו 5.2.0009, ועל כן בעבר, זוגות מאותו מין, גם אם נישאו, נאלצו לעבור את ההליך הארוך של שבע שנים ויותר. לפני שנים מספר, עמותת “אבות גאים” התרעמה על ההפליה של זוגות נשואים מאותו המין, והגישה עתירה לבג”ץ בנושא זה- עתירה שהתקבלה.
בפסק הדין, הודיעה המדינה כי היא תקצר את משך הזמן לזוגות נשואים מאותו המין, כך שיושווה לזה של זוגות נשואים שאינם מאותו המין. וכך נוצר מצב משפטי משונה, בו אורך ההליך אכן קוצר, אבל אין זכר לזה בנוהל עצמו. מקריאה של הנוהל עצמו, נראה כי אורך ההליך נשאר כשהיה, ורק מי שיודע לדרוש כי התקופה תקוצר עבורו, יזכה לכך. כמובן שככל שמדובר בזוג מאותו המין שאינו נשוי, יחול על הזוג הנוהל כפי שהוא- כלשונו.
ישנם כמובן מספר הבדלים נוספים בין הנהלים, שלא תוקנו. כך למשל, יכול בן זוג נשוי בהתאם לנוהל הרגיל לבקש אזרחות ישראלית מיד עם סיום ארבע וחצי שנות ההליך, וההתאזרחות שלו תהא בהתאם לסעיף 7 לחוק, כך שהוא אינו חייב לדעת עברית היטב או לוותר על התאזרחותו האחרת. לעומת זאת, בן זוג מאותו המין אינו יכול לקבל אזרחות בהתאם לסעיף 7, מאחר והסעיף, שנוסח לפני שנים רבות, נוקט במינוח של “בעל ואשתו”. על כן, כאשר פסק הדין בעניין “אבות גאים” קבע שההבדלים בין הנהלים אינם משמעותיים לאחר שהמדינה הסכימה לקיצור ההליך מאחר שמדובר רק בהמתנה של שבועות מספר לפני שבני זוג מאותו המין רשאים להגיש בקשה להתאזרחות, ברור כי הדברים לא נבחנו לעומק- שהרי כל מי שעוסק בתחום יבהיר כי פעמים רבות יש להמתין חודשים ארוכים למענה בבקשה להתאזרחות. גם במקרה זה, כמו בהוראות רבות בחוק, שר הפנים יכול לאשר פטור מן התנאים הללו, אך בקשות אלו מאושרות לעיתים נדירות.
ישנם כמה הבדלים נוספים בהליך שבין זוגות מאותו המין לזוגות שאינם מאותו המין. ראשית, יש לציין כי עדיין, פעמים רבות, אפשר להיתקל באופן מצער במקרים של הומופוביה- באופן פרטני אצל חלק מן הפקידים המטפלים, שעלולים להקשות על התהליך, ולמרבה הצער, בשל כך זוגות מאותו המין נזקקים יותר לייצוג על מנת לשמור על זכויותיהם. לעיתים גם זוגות מאותו המין המגיעים מאוכלוסיות שמרניות יבקשו להגיש את הבקשה באופן יותר דיסקרטי, ועל כן ניתן למצוא פתרונות שונים על מנת לאפשר זאת.
מעבר לכך, בני זוג מאותו המין עוברים תהליך דומה לזה של זוגות נשוים/ידועים בציבור שאינם מאותו המין, תהליכים שניתן לקרוא עליהם עוד במאמרי משרדנו הנוגעים לחיים משותפים ולאיחוד משפחות.
על מנת להתחיל בתהליך, על בני הזוג להגיש שורה ארוכה של מסמכים, ביניהם: מסמכים רשמיים של בן הזוג הזר מארץ המוצא, מסמכי מרכז חיים וכנות הקשר. על רשימת המסמכים והדרישות לאימותם, ניתן לקרוא במאמר מטעם משרדנו. המסמכים מוגשים אונליין וייבדקו על ידי הלשכה הקרובה למקום מגוריהם של בני הזוג/בן הזוג הישראלי. לאחר מכן, יוזמנו בני הזוג ללשכה על מנת להגיש את המסמכים המקוריים, וייקבע מועד לראיון. חשוב להבין כי זמן ההמתנה בין הגשת המסמכים אונליין, לבין המועד שייקבע להצגתם בלשכה, משתנה מאד בין לשכה ללשכה ויכול לארוך זמן רב.
לאחר הצגת המסמכים, ייקבע מועד לראיון כנות הקשר. במסגרת הראיון, יופרדו בני הזוג זה מזה ויישאלו שורה של שאלות אשר נועדה לבדוק שהקשר שלהם כנה ואמיתי, ושהתשובות שהם עונים זהות. אם הכל תקין והראיון עובר באופן חלק, תינתן לבן הזוג הזר אשרה ראשונה במסגרת ההליך, מסוג ב/1 שהינה אשרת תייר עם רשיון עבודה המאפשרת לו לגור בישראל ולעבוד בה, וכן ניתן לקבל אשרת כניסה שתאפשר לבן הזוג הזר לצאת מישראל ולחזור אליה בתקופה זו.
אורך התקופה לקבלת אשרת ב1 ולאחר מכן אשרת תושב מסוג א5- נקבע בהתאם למצב המשפחתי של בני הזוג, אם הם נשואים או ידועים בציבור.
לשאלות נוספות, ולקביעת ייעוץ חינם עם עו”ד ממשרדנו המתמחה בהליכים של קבלת מעמד לבן זוג זר- ניתן לפנות למשרדנו או להשאיר את פרטיכם כאן, ונחזור אליכם בהקדם.
