על מנת לקבל מעמד בישראל לבן/בת זוג זרים שנמצאים בזוגיות עם ישראלי, אין כל חובה להתחתן. ניתן לקבל מעמד גם לבן זוג זר כאשר בני הזוג אינם נשואים.
אם בן הזוג הזר נמצא מחוץ לישראל ובן הזוג הישראלי בארץ, אין דרישה שבני הזוג יגורו יחד קודם לתחילת ההליך ופתיחת התיק. אולם במידה ובן הזוג הזר נמצא בישראל, לא ניתן להתחיל בתהליך ולפתוח תיק אם בני הזוג אינם מתגוררים יחד, ועל כן ההליך מכונה הליך חיים משותפים.
הנוהל הרלוונטי לתהליך זה הינו נוהל מתן מעמד ללבני זוג של ישראלים, לרבות מאותו המין, שמספרו 5.2.0009. הנוהל מפרט את התנאים ודרישות הסף להתחלת הליך חיים משותפים, וחל גם על בני זוג נשואים מאותו המין, אולם על כך- במאמר אחר.
מאמר זה יסקור בקצרה את התהליך המלא של חיים משותפים, עד לקבלת מעמד קבוע בישראל.
על מנת להתחיל בתהליך, על בני הזוג להגיש שורה ארוכה של מסמכים, ביניהם: מסמכים רשמיים של בן הזוג הזר מארץ המוצא, מסמכי מרכז חיים וכנות הקשר. על רשימת המסמכים והדרישות לאימותם, ניתן לקרוא במאמר מטעם משרדנו. המסמכים מוגשים אונליין וייבדקו על ידי הלשכה הקרובה למקום מגוריהם של בני הזוג/בן הזוג הישראלי. לאחר מכן, יוזמנו בני הזוג ללשכה על מנת להגיש את המסמכים המקוריים, וייקבע מועד לראיון. חשוב להבין כי זמן ההמתנה בין הגשת המסמכים אונליין, לבין המועד שייקבע להצגתם בלשכה, משתנה מאד בין לשכה ללשכה ויכול לארוך זמן רב.
לאחר הצגת המסמכים, ייקבע מועד לראיון כנות הקשר. במסגרת הראיון, יופרדו בני הזוג זה מזה ויישאלו שורה של שאלות אשר נועדה לבדוק שהקשר שלהם כנה ואמיתי, ושהתשובות שהם עונים זהות. אם הכל תקין והראיון עובר באופן חלק, תינתן לבן הזוג הזר אשרה ראשונה במסגרת ההליך, מסוג ב/1 לשנה- שהינה אשרת תייר עם רשיון עבודה המאפשרת לו לגור בישראל ולעבוד בה, וכן ניתן לקבל אשרת כניסה שתאפשר לבן הזוג הזר לצאת מישראל ולחזור אליה בתקופה זו.
האשרה מסוג ב/1 תוארך מדי שנה על ידי הלשכה, בכפוף לכך שבני הזוג יגישו מדי שנה מסמכי מרכז חיים ומסמכי כנות הקשר, וזאת עד לתקופה של שלוש שנים. בשנה הרביעית, לאחר הגשת המסמכים וראיון נוסף, ישודרג המעמד של בן הזוג הזר לאשרה מסוג א/5, שהינה אשרת תושבות, המקנה זכויות רחבות יותר: ביטוח לאומי וקופת חולים, תעודת זהות המאפשרת פתיחת חשבון בנק, ועוד. האשרה ניתנת לשנה, ומוארכת כל שנה על ידי הלשכה בכפוף לראיון והגשת מסמכי מרכז חיים וכנות הקשר, עד לתקופה של ארבע שנים נוספות.
כך, לאחר שבע שנים בהליך (שלוש שנים באשרת ב/1 ועוד ארבע באשרת א/5), ניתן להגיש בקשה לתושבות קבע עבור בן הזוג הזר. מיד עם קבלת תושבות הקבע ניתן להגיש בקשה לאזרחות, ללא צורך בהמתנה.
בכל התקופה האמורה, מרכז חייהם של בני הזוג ובפרט של בן הזוג הזר, צריך להיות בישראל. על הזר לשהות בישראל לפחות תשעה חודשים בכל שנה, ושהיה מחוץ לישראל לתקופה ארוכה יותר עלולה להיות בעייתית ולהוביל לכך שהאשרה לא תחודש וההליך ייפסק. כמו כן, בשנתיים האחרונות לפני הגשת הבקשה לתושבות קבע ולאחר מכן לאזרחות ישראלית, כדאי לשהות בישראל באופן כמעט מלא.
על מנת לעבור תהליך מהיר, ללא בעיות, ולקבלת ייעוץ מסודר המתאים לנסיבות המדויקות שלכם, צרו קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ מעו”ד מומחה להגירה.
