חוק השבות מאפשר קבלת סטטוס בישראל ליהודי, לבן של יהודי, לנכד של יהודי, וכן לבני משפחתם.
חשוב לציין שנין של יהודי אינו זכאי לקבלת סטטוס בישראל מכוח חוק השבות, אך הוראות משרד הפנים בישראל מקנות זכות עלייה לנין של יהודי, בכפוף למילוי תנאים מסוימים, שנסקור בהרחבה להלן.
נין של יהודי הוא אדם שיש לו לפחות סבא רבא יהודי אחד, אך אין לו הורה יהודי, והוא אינו יהודי.
משמעות הדבר היא שאם לאדם יש לפחות סבא-רבא יהודי אחד (אך אין לו הורים יהודים והוא עצמו אינו יהודי), הוא נחשב לנין של יהודי על פי נהלי רשות האוכלוסין.
ראשית, יש לציין שנין של יהודי זכאי לקבלת סטטוס בישראל עד הגיעו לגיל 18. אם נין של יהודי הגיע לגיל 18 ולא קיבל סטטוס עד אותו גיל, הוא לא יוכל לקבל סטטוס בשל היותו נין של יהודי.
יש לשים לב שגם במקרה של הגשת בקשה על ידי נין של יהודי לפני הגיעו לגיל 18, לא ניתן לו אזרחות ישראלית באופן אוטומטי, אלא רק רישיון לישיבה מסוג א-5. לאחר קבלת רישיון לישיבה לתקופה של שנה, לנין של יהודי יש זכות להגיש בקשה להארכת רישיון לישיבה לשלוש שנים נוספות.
כמובן שמאחר שמדובר בקטין, יש צורך שההורה הרלוונטי יעלה לישראל יחד עם הנין.
לאחר ארבע שנים, אם מרכז חייו של הנין היה בישראל והוא עדיין קטין, הוריו יכולים להגיש בקשה להעניק לו אזרחות. אם הנכד היהודי במהלך ארבע השנים עם אשרת א-5 הגיע לגיל בגרות ומרכז חייו בישראל, הוא יכול להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית בהתאם לסעיף 5 או סעיף 7 של חוק האזרחות, במקרה שהוא נשא אישה אזרחית ישראלית.
על מנת שנין של יהודי יוכל לקבל מעמד בישראל, נדרש שיעמוד בתנאים הבאים:
- הוכחה שאחד ההורים הוא נכד של יהודי.
- הוכחה שהמבקש אינו משתייך לדת אחרת.
- הוכחה שהמבקש לא היה חבר בארגון שהיה מתנגד ליהודים או למדינת ישראל.
- הוכחה שהמבקש, אם הוא מעל גיל 14, לא הורשע בעבירה מסוכנת לציבור.
תיקים של קבלת מעמד לנין של יהודי אינם פשוטים, וחשוב להתייעץ עם עו”ד בטרם תחילת תהליך שכזה.
