עלייה (קבלת אזרחות על-פי חוק השבות) לישראל היא זכות הניתנת ליהודים ולבני משפחותיהם הקרובים מתוקף חוק השבות. עם זאת, בחוק השבות קיימים מספר חריגים שלפיהם, על אף שהמבקש עומד , בקריטריונים הראשוניים של חוק השבות, משרד הפנים הישראלי עשוי להקשות על זכאותם של מבקשים מסוימים או אף לדחות את בקשת העלייה. בין חריגים אלה, מנויים בחוק:
1. מבקשים שעלולים לסכן את ביטחון המדינה, הסדר הציבורי או בריאות הציבור.
2. מבקשים עם עבר פלילי חמור שעלולים להוות איום על החברה בישראל, עלולים להיפסל מתהליך העליה.
על כן, לפי לשון החוק, קיומה של מחלת נפש אינה סיבה בפני עצמה לדחיית בקשת עלייה. עם זאת, בפועל מזה שנים ארוכות שמשרד הפנים מתייחס להתמודדות עם מחלה נפשית כאחד מן הסייגים לחוק השבות, ולכן בודק אם מבקש שמתמודד עם מחלת נפש עלול להוות סכנה לעצמו או לאחרים, בטרם ניתנת החלטה בבקשת העליה.
לפני ימים מספר, במרץ 2024, שינה משרד הפנים באופן רשמי את הנוהל כך שגם המתמודדים עם מחלה נפשית נכנסים לקטגוריה של סייג לחוק השבות בהתאם לנוהל.
אולם גם קודם לכן, הלכה למעשה מזה שנים ארוכות, משרד הפנים מסרבל את תהליך העלייה לכל המבקשים שיש להם בעיות בריאות הנפש מסוג כלשהו. אפילו אם המבקש רק נטל תרופות נגד דיכאון או פנה לפסיכיאטר בשלב כלשהו בחייו, משרד הפנים צפוי לדרוש ראיון נרחב ודוח רפואי פסיכיאטרי כדי לאשר שהמבקש אינו מסכן את החברה.
אם לאדם עם מחלת נפש יש היסטוריה של הפרות חוק או תקריות אחרות הקשורות למצבו, הדבר עלול להילקח בחשבון בבחינת בקשתו.
למשרד הפנים בישראל אין עילה משפטית לדחות בקשה לעלייה של אדם הסובל ממחלת נפש, אך בה בעת, למשרד הפנים קיימים נהלים שנועדו למנוע עלייה של מבקשים הסובלים מבעיות נפשיות, מה שלעתים קרובות גורם למבקשים לוותר על התהליך.
במקרים שבהם למבקש יש מחלת נפש ספציפית, עליו להגיש מסמכים בנוגע לכל ההיסטוריה הרפואית שלו, וכן חוות דעת רפואית מעודכנת מפסיכיאטר, המאשרת שהמבקש אינו מסוכן לחברה הישראלית.
ניתן להימנע ממרבית הסיבוכים הללו אם תיוועצו בעורך דין להגירה לפני הפנייה הראשונה לרשויות הישראליות, והבעיה תיפתר במהירות אם תפנו אליו במהלך התהליך.
אם אתם שוקלים עלייה לישראל ואתם סובלים ממחלת נפש, מומלץ להיוועץ קודם בעורך דין המומחה בתחום. .