אסיפת נושים כזו מתכנסת לאחר שמוגשת הצעה להסדר נושים, אך יש לה כללים ברורים בנוגע לאישור ההצעה על ידי הנושים ולאחר מכן קבלת תוקף חוקי שיחייב את כל הצדדים. כל הפרטים- במאמר זה.
האסיפה מתקיימת לאחר הצעה של הסדר שפושט הרגל- המכונה “היחיד”, צריך להגיש.
ישנם כללים פרוצדוראליים רבים לאסיפה, שיכולה להביא בסופו של דבר לקבלת צו הפטר ולמחיקת החובות, ועל כן חשוב מאד להבין את הפרוצדורה הכרוכה באסיפה זו. במאמר זה ננסה להסביר את הכללים המשפטיים של האסיפה, ושל ההצעה המובאת בה.
נוכחות היחיד בישיבה- חובה. בתחילת הישיבה, נציג הרשם- שהוא מעין שופט בלשכת ההוצאה לפועל- יסביר לצדדים את הזכויות של היחיד והחובות שלו. נציג הרשם הוא זה שמגבש את ההסדר בישיבה, בהתאם להסכמת היחיד ובהתאם לנכסיו, יכולתו לעבוד, משכורתו ומצבו המשפחתי. אם הנושים כולם מסכימים להצעת ההסדר, ההסדר הופך להיות מחייב, ולשכת ההוצאה לפועל תשגיח על ביצועה.
אם אין הסכמה של כל הנושים, הנציג של הרשם יכול להעביר את ההצעה לאישור גם ללא הסכמת הנושים, ובלבד שהיחיד מסכים להצעת ההסדר, ובנוסף- ההסדר לא חל על חובות מובטחים- שהם חובות שיש ערובה לתשלום שלהם. למשל, נכס שיש עליו משכנתא- חוב המשכנתא הוא חוב מובטח, שהבית הוא הערובה לתשלומו. אם התנאים הללו מתקיימים, ההסדר יועבר אל רשם ההוצאה לפועל.
רשם ההוצאה לפועל יכנס אסיפת נושים כדי לאשר את ההצעה, אם הוא חושב שיש סיכוי שהיא תאושר בהסדר נושים. הסדר זה אינו דורש את הסכמת כל הנושים, ולכן יש סיכוי טוב יותר לאשרו.
הנושים שצריכים להסכים להצעה במקרה כזה הם:
א. כל הנושים שעוד לא פתחו תיק בהוצאה לפועל
ב. רוב הנושים שיש להם חוב בהוצאה לפועל- כאשר סופרים מבין הנושים רק את אלו שהצביעו.
לדוגמא: אם לאדם יש 10 נושים, שניים מהם עוד לא פתחו תיק בהוצאה לפועל, ושמונה פתחו תיק בהוצאה לפועל. מתוך שמונת הנושים שיש להם תיק פתוח בהוצאה לפועל כנגד היחיד, שלושה בלבד בחרו להצביע ולענות בקשר להסכם הנושים.
על מנת שההסדר יאושר בהסדר נושים, שני הנושים שטרם פתחו תיק חייבים להסכים להצעה, ללא יוצא מן הכלל. כמו כן, צריך שניים מבין הנושים שהצביעו שיסכימו גם להצעה.
דוגמא נוספת: לאדם יש חמישה נושים, אחד שטרם פתח תיק בהוצאה לפועל וארבעה שיש להם תיק כנגדו. כל הארבעה עם תיק בהוצאה לפועל הצביעו והסכימו, אולם הנושה שאין לו תיק פתוח- לא הסכים. ההצעה לא תיחשב כמאושרת.
על כן, אם הסדר הנושים מעלה הצעה שאושרה, רשם ההוצאה לפועל יאשר אותה ויתן לה תוקף מחייב, כך שהיא תחייב גם את הנושים שלא הסכימו. עם זאת, רשם ההוצאה לפועל אינו חייב לאשר את ההסכם, והוא יכול להתנות אותו בתנאים שונים, למשל: לחייב את היחיד לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה בעתיד. הוא גם יכול לא לאשר את ההסדר אם הוא חושב שאחד הנושים שלא הסכים להסדר, יקבל תשלום קטן בהרבה ממה שהיה מקבל במסגרת הליך ארוך ורגיל של חדלות פירעון.
אם תרצו להתייעץ עם עו”ד בנוגע להליכי חדלות פירעון, או שהנכם מעוניינים בייצוג בהליך אסיפת הנושים, פנו למשרדנו, המתמחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
