הליך איחוד משפחות או חיים משותפים נמשך על הנייר ארבע וחצי/שבע שנים בהתאמה, כאשר בפועל פעמים רבות הוא נמשך מעבר לתקופות אלה. על כן, פעמים רבות קורה שבני הזוג אינם מסיימים את ההליך אלא נפרדים בשלב כלשהו של ההליך.
אז מה קורה במקרה של פרידה, או חלילה פטירה של בן/בת הזוג?
לשם כך, ישנו נוהל הפסקת ההליך המדורג, שמספרו 5.2.0017, אשר מסדיר את ההליך להפסקת ההליך המדורג במקרה של פרידה או חלילה פטירת בן הזוג הישראל
פעמים רבות, בני זוג מודיעים למשרד הפנים על פרידה לאחר מריבה שלאחריה הם משלימים זה עם זה תוך ימים ספורים, ואז קשה להשיב את הדברים לקדמותם. חשוב אם כן, להמתין כמה ימים בטרם דיווח למשרד הפנים ולא לדווח בלהט הרגע ומתוך כעס.
ראיון הפסקת ההליך
עם קבלת דיווח על פרידה או פטירה חלילה, ייקבע ראיון לבני הזוג. הראיון צריך להיקבע עד 45 יום מיום קבלת הדיווח. יובהר כי לאורך תקופת ההמתנה לראיון, כמו גם תקופת ההמתנה להחלטה לאחר הראיון, חלה חובה על משרד הפנים להאריך את האשרה של הזר/ה, אם היא עומדת לפוג.
הראיון יכול להיערך לשני בני הזוג יחד או רק לזר/ה, אין כל חובה לבן הזוג הישראלי להגיע לראיון אם בני הזוג נפרדו סופית. עם זאת, במקרה שבו הדיווח היה בלהט הרגע, הראיון הינו ההזדמנות של בני הזוג להסביר זאת למשרד הפנים ולבקש שלא יסגרו את התיק. במקרה שכזה, חשוב מאד לפנות לקבלת ייצוג משפטי, שיחסוך הליכים משפטיים יקרים וארוכים על ידי מניעת סגירת התיק.
בראיון יישאלו בני הזוג מתי בדיוק נפרדו, מתי הפסיקו לגור יחד ועוד, בין השאר על מנת לוודא שלא הוליכו שולל את משרד הפנים קודם לפרידתם.
מעמד הומניטרי לבן הזוג הזר
במידה והפרידה היא אכן סופית, והתיק ייסגר, עדיין יכול בן הזוג הזר לקבל מעמד על ידי פניה לוועדה הבינמשרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, הקרויה “הוועדה ההומניטרית”, בתנאים הבאים:
אם יש לבני הזוג ילדים משותפים, הבקשה תועבר לוועדה ההומניטרית כאשר:
- בני הזוג כבר היו בהליך המדורג ובקשר כן ואמיתי, וגם:
- בן הזוג הזר קיבל כבר רשיון מסוג א/5 והוא מחזיק בו שנתיים ויותר, וגם:
- לבני הזוג ילדים משותפים שנמצאים במשמורת של בן הזוג הזר או שהוא בקשר רצוף וקרוב איתם, משלם מזונות אם רלוונטי, וחוו”ד של עו”ס ציבורי קבעה שהעזיבה שלו תפגע באופן משמעותי בילדים.
במקרה של פטירה, לא חייבים לעבור שנתיים מאז קבלת מעמד א/5, וכל עוד שבן הזוג הזר החזיק במעמד של א/5, העניין יועבר לבחינת הוועדה.
במקרה שאין לבני הזוג ילדים משותפים, הבקשה תועבר לוועדה ההומניטרית כאשר:
- בני הזוג היו בהליך המדורג ובקשר כן ואמיתי, וגם:
- בן הזוג הזר החזיק באשרת א/5 שנתיים ויותר, וגם:
- לא היה ספק בכנות הקשר של בני הזוג לאורך ההליך.
ההליך בוועדה
בכל התקופה בה עניינו/ה של הזר/ה נדון בוועדה, על משרד הפנים להאריך את הויזה של הזר/ה.
הוועדה תבדוק את הזיקות של הזר לישראל, והאם יש לו יותר זיקות לישראל מאשר לחו”ל. משמעות הדבר שיבדקו כמה זמן הזר נמצא בישראל יחסית לזמן שבו הוא שוהה בחו”ל; עבודתו בישראל; בני משפחה בישראל לעומת בני משפחה בחו”ל; נכסים בחו”ל; ביקורים בחו”ל; זכויות סוציאליות ועוד.
סיום ההליך המדורג יכול להיות בעל השפעה רבה לשני בני הזוג, בעיקר אם יש ילדים משותפים, וכאשר אין ילדים משותפים- הוא יכול להיות הרה גורל עבור בן הזוג הזר. חשוב מאד להתייעץ עם עו”ד בטרם הדיווח למשרד הפנים על הפרידה, וטרם הראיון. לייעוץ חינם, פנו למשרדנו.
